תוכנית לימודים בהסטוריה- יחידה א'- תשע'ג
נושא א'- הלאומיות בישראל ובעמים —ראשית הדרך עד 1920
פרקי הלימוד
א. מאפייני תופעת הלאומיות המודרנית והתנועות הלאומיות באירופה
במאה ה 19-
1. המאפיינים של הלאומיות המודרנית כתופעה חברתית, תרבותית ופוליטית
2. הגורמים לצמיחת התנועות הלאומיות שהתגבשו באירופה במאה ה 19
3. המאפיינים ודפוסי הפעילות של התנועות הלאומיות שהתגבשו באירופה במאה ה 19-
4. דפוסי ההגשמה של תנועה לאומי אחת ת באירופה במאה ה 19- : מי שלט במדינה,
מטרת המאבק, הכוחות הפעילים שהניעו את המאבק, השלבים העיקריים במאבק,
הגורמים המסייעים והגורמים המעכבים בניהול המאבק, תוצאות המאבק, קווי הדמיון והשוני בין מאבק תנועה זו לדפוסי הפעילות של התנועות הלאומיות.
הערה: בסעיף זה אין הכוונה לתנועה הציונית.
ב. התנועה הלאומית היהודית המודרנית ומאפייניה העיקריים
1. הגורמים לצמיחתה ולהתארגנותה של התנועה הציונית.
2. פועלו של בנימין זאב הרצל לבניית התנועה הציונית ולארגונה: 'מדינת היהודים', תכנית באזל, המסגרות הארגוניות למימוש מטרות התנועה, ניסיונותיו לקדם את קבלת הצ'ארטר, ויכוח אוגנדה.
3. א. הוויכוח בין הציונים: מהי הבעיה העיקרית של היהודים בגולה ומהן הדרכים להתמודדות עמה.
ב. הגישות השונות בקרב הציונים בשאלת התרבות ובשאלת דמות החברה שעתידה לקום בארץ-ישראל.
ג. דפוסי הפעילות של התנועה הציונית בגולה ובארץ-ישראל
2. פעולותיהם של הציונים בארץ-ישראל עד מלחמת העולם הראשונה: הסיבות לעליות לארץ-ישראל, מפת ההתיישבות, צורות התיישבות, מסגרות פוליטיות, חברתיות וביטחוניות, תרבות וחינוך, אישים וארגונים שסייעו לפעילות הציונית.
ד. התנועה הציונית והיישוב היהודי בארץ-ישראל בזמן מלחמת העולם
הראשונה
1. עמדת מנהיגי התנועה הציונית כלפי הצדדים הלוחמים בזמן מלחמת העולם הראשונה.
2. מדיניות השלטון העות'מני )ג'מל פחה( כלפי היישוב היהודי בארץ-ישראל בזמן מלחמת העולם הראשונה: יעדים ודרכי פעולה.
5. הצהרת בלפור: תוכנה, הקשיים הנובעים מנוסח ההצהרה, האינטרסים של בריטניה
במתן ההצהרה, כיצד קיבלו אותה הציונים, היהודים המשתלבים והערבים.
ה. השוואה בין התנועה הציונית בראשית דרכה ובין תנועות לאומיות של
עמים אחרים באירופה, במאה ה 19- — נקודות דמיון ושוני
הגורמים להתעוררות התנועות הלאומיות, המטרות, דפוסי הנהגה, הדרכים שננקטו לקידום מטרות התנועות הלאומיות, הקשיים שעמדו בדרכן.
נושא ב' - ממדינת מקדש לעם הספר, בית-שני
פרק ראשון: יהודה בתקופה הפרסית
א. גלות בבל, הצהרת כורש ושיבת ציון
1. היהודים בגלות בבל: מעמדם והשקפותיהם הדתיות.
2. מדיניותו של כורש כלפי העמים באימפריה הפרסית.
3. הצהרת כורש: תוכנה ומהימנותה, הסיבות למתן ההצהרה והשפעתה.
4. גלי העלייה הראשונים: המניעים של העולים ומנהיגיהם.
ב. בניית בית-המקדש
1. בניית בית-המקדש והגורמים שעיכבו את תהליך הבנייה.
2. השומרונים: הסברים למוצאם וראשית הסכסוך בינם לבין שבי ציון.
3. בית-המקדש כמרכז החיים היהודים: מרכז דתי, כלכלי וחברתי.
ג. עזרא ונחמיה
1. עזרא הסופר, מעמדו, סמכויותיו ופעולותיו לגיבוש שבי ציון: קשיים והישגים.
2. נחמיה, מעמדו, סמכויותיו ופעולותיו: קשיים והישגים.
3. המחלוקת בשאלת הזהות היהודית: הגישה הבדלנית מול הגישה האוניברסאלית.
4. המבנה החברתי והמוסדות: הכהונה כמעמד מוביל, האצולה, 'הזקנים', אספת העם , 'כנסת גדולה', המועצה, הסופרים, בית-הכנסת
פרק רביעי: ממדינה חשמונאית עצמאית לכיבוש רומי וחורבן בית-המקדש
ג . דפוסי השלטון הרומאי בארץ-ישראל )'מלך חסות' — הורדוס, הנציבים(.
ד . הסיבות למרד הגדול והעמדות השונות בויכוח על היציאה למלחמה ברומאים.
ה . תוצאות המרד וחורבן בית-המקדש.
ו . מצדה — השלב האחרון במרד נגד הרומאים.
פרק חמישי: בין ייאוש לבנייה: מירושלים ליבנה
א. רבן יוחנן בן זכאי והקמת המרכז ביבנה
1. המשבר שנוצר בחברה היהודית עקב חורבן בית-המקדש והסכנות שנשקפו לחברה
היהודית עקב משבר זה.
2. בניית המרכז ביבנה: עיצוב חיים יהודיים ללא מקדש, יצירת גורמים מלכדים חדשים:
תקנות חדשות 'זכר לחורבן', בית-הכנסת, לימוד התורה והתפילה.
ג. מרד בר-כוכבא
1. ההסברים השונים למרד בר-כוכבא.
2. היקף המרד, האירועים העיקריים בו, תוצאות המרד והשפעותיו.
3. דמותו של בר-כוכבא כפי שעולה מהמקורות.
רשימת מרחבים