שליחת מרגלים ליריחו (א(

יהושע שולח מרגלים ליריחו, העיר הראשונה שעם ישראל עומד לכבוש. המרגלים נשלחים ב"חרש", כלומר בלחש, בשקט, כדי שלא ידעו על היכנסם לעיר. המרגלים מגיעים אל בית אישה ששמה רחב, שהיתה בעלת פונדק בעיר. מהפרק עולה שהיא גרה בקצה העיר ("כִּי בֵיתָהּ בְּקִיר הַחוֹמָה וּבַחוֹמָה הִיא יוֹשָׁבֶת" - פסוק טו(.

הרדיפה והחבאת המרגלים (ב-ז)

מלך יריחו, שליט העיר, שומע על הימצאם של המרגלים ומיד מתחיל בחיפושים. מלך יריחו פונה אל רחב ואומר לה: "הוֹצִיאִי הָאֲנָשִׁים הַבָּאִים אֵלַיִךְ אֲשֶׁר-בָּאוּ לְבֵיתֵךְ כִּי לַחְפֹּר אֶת-כָּל-הָאָרֶץ בָּאוּ" (ג). הפרק מספר לנו שרחב החביאה את האנשים על גג ביתה, ולכן היא יכולה לשקר למלך בביטחון ולומר: "וְהָאֲנָשִׁים יָצָאוּ לֹא יָדַעְתִּי אָנָה הָלְכוּ הָאֲנָשִׁים רִדְפוּ מַהֵר אַחֲרֵיהֶם כִּי תַשִּׂיגוּם" (ה). המלך ואנשיו ממשיכים "לרדוף" אחרי המרגלים והולכים לכיוון ההרים, כיוון הפוך מהכיוון אליו ברחו המרגלים. רחב מטעה בכוונה את חיילי המלך ומצילה את המרגלים.

הנאום של רחב (ח-יא(

כשרחב והמרגלים נשארים לבד ולא נשקפת להם סכנה, רחב פוצחת בנאום ארוך ומרשים על יחסה לעם ישראל ולה'. רחב מזכירה את ההיסטוריה של עם ישראל ואת הניסים הגדולים שעשה ה' לעם ישראל כגון: ייבוש ים סוף וחצייתו, והריגת שני מלכים גדולים: סיחון מלך האמורי ועוג מלך הבשן. בסופו של דבר רחב מגיעה למסקנה: "כִּי ה' אֱ-לֹהֵיכֶם הוּא אֱ-לֹהִים בַּשָּׁמַיִם מִמַּעַל וְעַל-הָאָרֶץ מִתָּחַת" (יא(.

ההסכם עם רחב (יב-כא(

לאחר הנאום הארוך שלה, רחב מבקשת מהמרגלים הצלה מפני חורבן העיר המתקרב. המרגלים מסכמים עם רחב שהיא תשים סימן (חוט שני) מחוץ לביתה וכך יוכלו בני ישראל לדעת לא לפגוע בביתה של רחב, ולהציל אותה ואת משפחתה. יחד עם זאת, הם מציבים לה שני תנאים:
1. לתלות את חוט השני מהחלון דרכו ירדו המרגלים - "אֶת-תִּקְוַת חוּט הַשָּׁנִי הַזֶּה תִּקְשְׁרִי, בַּחַלּוֹן   אֲשֶׁר הוֹרַדְתֵּנוּ בוֹ" (יח).  2. לאסוף את בני משפחתה לביתה - "וְאֶת-אָבִיךְ וְאֶת-אִמֵּךְ וְאֶת-אַחַיִךְ וְאֵת כָּל-בֵּית אָבִיךְ, תַּאַסְפִי אֵלַיִךְ הַבָּיְתָה" (יח). המרגלים מוסיפים שכל בן משפחה שימצא מחוץ לביתה מות יומת. רחב מסכימה וכך שני הצדדים מרוצים: המרגלים ניצלו ורחב תנצל מחורבן העיר. רחב מנחה את המרגלים לברוח אל ההר ולהמתין שם שלושה ימים עד שיתייאשו חיילי המלך ויעזבו את המקום.

חזרת המרגלים ליהושע (כב-כד(

לאחר ההסכם עם רחב, המרגלים חוזרים למחנה בני ישראל שיושב בשיטים ומדווחים ליהושע שניתן לעבור את הירדן ולכבוש את יריחו: "ויֹּאמְרוּ אֶל-יְהוֹשֻׁעַ כִּי-נָתַן ה' בְּיָדֵנוּ אֶת-כָּל-הָאָרֶץ וְגַם-נָמֹגוּ כָּל-יֹשְׁבֵי הָאָרֶץ מִפָּנֵינוּ" (כד).